החלטה בתיק בש"א 3451/05

1.        המשיבים הפורמאליים (להלן - התובעים) הגישו נגד המבקשות תביעת פיצויים, שביסודה הטענה כי למשיבה הפורמאלית 1 נגרמו נזקי גוף קשים עקב צריכתה של פורמולה צמחית, שייצרה המבקשת 3 ושווקה בישראל המבקשת 1, אשר רמת ויטמין B1 בה לא הייתה מספקת. המבקשות הגישו כתב הגנה ובקשו להתיר להן להמציא אל מחוץ לתחום השיפוט הודעה לצד שלישי למשיבה (להלן - המעבדה). לטענתן, האחריות לכשל בהרכב הפורמולה מוטלת לפתחה של המעבדה, אשר ספקה למבקשות תוצאות שגויות של בדיקות מעבדה ואנליזות, שעליהן הסתמכו המבקשות.

2.        התובעים הגישו התנגדות לבקשה להיתר המצאה לחו"ל. התנגדותם מבוססת, בראש ובראשונה, על הסדר דיוני שנערך בינם לבין המבקשות ביום 3/5/05 בדבר "מחיקת נתבעים וקביעת סדרי דיון". באותו הסדר הוסכם, כי נתבעים מסוימים יימחקו מכתב התביעה תוך שהמבקשות נטלו על עצמן את האחריות למעשיהם ומחדליהם. בה בעת הוסכם, כי הצדדים יבקשו מבית המשפט לפצל את הדיון בתביעה ולהכריע תחילה בשאלת הקשר הסיבתי הנטען בין צריכתה של הפורמולה על ידי הקטינה התובעת לבין הנזקים הנטענים בכתב התביעה. ועוד הוסכם כי "במסגרת זו, ובמיוחד בשים לב לחומרת הנזקים הנטענים, מתבקש בית המשפט לזמן דיון מקדמי בסמוך ככל הניתן לאחר הגשת כתב ההגנה (המוגש במקביל לבקשה זו) לשם קביעת מועדים מוקדמים, ככל שהדבר יתאפשר לפי יומנו של בית המשפט הנכבד, לשם הגשת הראיות ולשמיעת ההוכחות בפלוגתה האמורה". לטענת התובעים, משלוח הודעת צד שלישי אל מחוץ לתחום השיפוט לא עולה בקנה אחד עם ההסדר הדיוני, שכן הוא יסרבל את הדיון ויאריכו. התובעים מוסיפים וטוענים, לחילופין, כי הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 500(10), כי ההודעה אינה מראה עילה נגד המעבדה וכי המעבדה אינה הצד השלישי הנכון.

3.        אקדים ואומר, כי לא מצאתי ממש באסופת טענותיהם של התובעים המתייחסת לתקנה 500(10). שאלה היא, אם לתובעים יש כלל מעמד להתנגד למתן היתר המצאה לצד שלישי ואולם, אף אם אתעלם משאלה זו הרי המעבדה עונה לכאורה על אמות המידה הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי לעניין הגשת הודעה לצד שלישי. טענות המבקשות כלפיה, שאומתו בתצהיר, מקימות לכאורה עילת תביעה. לו ישבה המעבדה בארץ, היה בית המשפט מוסמך לכאורה לברר את ההודעה לצד שלישי נגדה. בכך לכאורה די על מנת שתחשב כ"בעל דין דרוש או בעל דין נכון, בתובענה" לעניין היתר המצאה לחו"ל (ראו: רע"א 5150/02 ד"ר משה ויינברג, עו"ד ואח' נ' קרון ביילס, עו"ד ואח', פ"ד נח(2), 205).

4.        לא נותרו אלא טענות התובעים המעוגנות בהסדר הדיוני. לאחר ששקלתי טענות אלה הגעתי למסקנה, שגם דינן להדחות. כמה נימוקים חברו והביאוני למסקנתי זו ולהלן אמנה אותם אחד לאחד: ראשית, ההסדר הדיוני אינו שולל במפורש את זכותן הדיונית של המבקשות לשלוח הודעה לצד שלישי בארץ או בחו"ל. אדרבא, הזמנת בית המשפט לקיים דיון מקדמי סמוך "ככל הניתן"להגשת כתב ההגנה מלמדת, כי תרחיש של משלוח הודעה לצד שלישי, העשוי לעכב במשהו את הדיון המקדמי, הנו אפשרי. שנית, אין מחלוקת, כי בד בבד לעריכתו של ההסדר הדיוני הסכים בא כוחם המלומד של התובעים, עו"ד ילינק, להעניק למבקשות ארכה להגשת הודעה לצד שלישי, תחילה למשך 45 יום ואחר כך לפרק זמן נוסף עד ליום 31/8/05. עו"ד ילינק לא סייג את הסכמתו דנן בכך, שההודעה תישלח לצד שלישי שהוא ישראלי דווקא. שלישית, האבחנה שמבקש עו"ד ילינק למתוח בין צד שלישי ישראלי (שרק אליו מתייחסת, לטענתו, הסכמתו לארכה) לבין צד שלישי זר, נראית מלאכותית ואינה מתיישבת עם המגמה להתייחס אל חלקי תבל כאל "כפר גלובאלי" (למגמה זו ראו, למשל: רע"א 2652/94 עמיחי טנדלר נ. לה קלוב מדיטארנה (ישראל) בע"מ, פורסם ב"דינים ועוד"). גם הגיונה המעשי של אבחנה זו נראה מסופק, שהרי מי יתקע לידי התובעים שצד שלישי ישראלי, לו היה מצורף, לא היה מבקש להמציא לחו"ל הודעה לצד רביעי, וזאת מבלי שההסדר הדיוני הנטען, אשר הצד השלישי אינו צד לו, יהווה שיקול רלבנטי אם להתיר לו לעשות כן? רביעית אך לא פחות חשוב, ההסדר הדיוני נותר בעל משמעות ותוכן של ממש גם אם יינתן היתר ההמצאה המבוקש והמעבדה תצורף כצד שלישי, שהרי באי כוח התובעים והמבקשות הסכימו על פיו לעתור במשותף לפיצול הדיון באופן שתוכרע תחילה שאלת הקשר הסיבתי. משמעות הסכמה זו, אם תאומץ על ידי המותב שידון בתובענה, הנה, שכל השאלות הכרוכות במערכת היחסים שבין המבקשות לבין הצד השלישי תידונה רק בשלב השני של המשפט (ראו: תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי). אין כלל ספק, כי מדובר בהסכמה בעלת ערך לדידם של התובעים.

5.        סופו של דבר הוא, שאני דוחה את התנגדותם של המשיבים הפורמאליים ונעתר לבקשת המבקשות. על הצד השלישי להגיש כתב הגנה תוך 60 יום מהמצאת כתבי בי-דין והחלטה זו לידיו כשהם מתורגמים כנדרש.

ניתנה היום כ"ה בכסלו, תשס"ו (26 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירותתמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: